טיפול ממוקד טראומה
הפרעה פוסט-טראומטית יכולה להתפתח בעקבות אירועים קשים, שבשל עוצמתם ובשל חוויית האיום הממשי ותחושת חוסר האונים שליוותה אותם, הנפש מתקשה לעבד. אלה יכולים להיות תאונות דרכים או עבודה, מחלה קשה או מצב רפואי אקוטי, אירועי לחימה וחוויות משירות צבאי, פגיעה מינית ו/או גופנית, הזנחה, התעללות ועוד. הטראומה עשויה להותיר את האדם בתחושת דריכות מתמדת; לטרוף את שנתו בסיוטי לילה, לפקוד אותו בצורה של מחשבות חודרניות, תמונות מאותו אירוע ובפלאשבקים; וכן לגרום להימנעות הולכת וגוברת המלווה בריחוק רגשי ותחושת ניכור מהסביבה - לעיתים שנים לאחר האירוע עצמו.
אני מטפל באנשים עם הפרעה פוסט-טראומטית מתוך הבנה של המצוקה הקשה שההפרעה מייצרת בתחומי החיים השונים, מתוך כבוד למנגנוני ההגנה וההתמודדות הנוכחיים ותוך מגע רגיש, עדין ומותאם בקצב ובעוצמה עם התכנים הטראומטיים המכאיבים. אני עובד בגישות טיפוליות מוכרות בתחום, אשר מומלצות לטיפול בהפרעה על ידי ארגוני בריאות ובריאות נפשית מובילים בארץ ובעולם.
גישות טיפוליות
חשיפה ממושכת (PE)
Prolonged Exposure) PE) היא שיטה קוגניטיבית-התנהגותית מבוססת-מחקר שמובילה לצמצום הימנעות ולעיבוד הדרגתי ומבוקר של זיכרונות טראומטיים, במטרה לחזור לחיים פעילים ומשמעותיים. ההימנעות מייצרת הקלה בטווח הקצר, ואולם בטווח הארוך היא משמרת את התסמינים הפוסט-טראומטיים ומובילה לצמצום והסתגרות.
טיפול בחשיפה ממושכת מבוסס על ההבנה שהתקרבות הדרגתית ומבוקרת למה שמפחיד אותנו מאפשר למידה חדשה ורכישה של תובנות חדשות על הארוע הטראומטי. כך בהדרגה החרדה הולכת ודועכת.
איך זה נראה בטיפול?
בתחילת הטיפול לומדים על ההפרעה ועל התסמינים שלה ומחברים זאת לקשיים ולתלונות הנוכחיים. בהמשך מתחילים תהליך מדורג ומדוד של חשיפה במציאות, אליו מצטרף גם תהליך שחזור או "חשיפה בדמיון". המטרה אינה לשחזר את הטראומה, אלא לסייע ליצור הבחנה בינה לבין הזיכרון הטראומטי, תוך עיבוד החוויה ורכישת נקודות מבט חדשות.